חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק רע"ס 3561-12-11

: | גרסת הדפסה
רע"ס
בית משפט לענינים מקומיים בנתניה
3561-12-11
29.10.2013
בפני :
ריבי צוק שופטת בדימוס

- נגד -
:
1. עירית נתניה
2. יצחק אסיאס
3. אברהם עזרא
4. אברהם תשובה
5. קניון פולג קניון פולג בע"מ

:
עיריית נתניה
החלטה

1.          בפני בקשה להורות על ביטולו של כתב האישום וזאת מטעם כפול, כדלקמן:

1.1   ראשית נטען כי הנאשמים אינם מנהלים עסק טעון רישוי ומשכך כתב האישום אינו מגלה אשמה.

1.2   עוד נטען, כי אפילו היה מדובר בעסק טעון רישוי  יש מקום לביטולו של כתב האישום משום שהמניעה היחידה להוצאתו של רישיון עסק נעוצה בבניה שביצע סופרמרקט הנמצא במבנה המסחרי, עסק המצוי בבעלות פרטית, שלנאשמים אין כל יכולת לאכוף עליו את הסרתה של אותה בניה.

2.         הטענה הראשונה כי הנאשמים אינם מנהלים עסק טעון רישוי ומשכך כתב האישום אינו מגלה אשמה נעוצה בנוסחו של פריט 6.8 לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשנ"ה- 1995 שם הוגדר העסק טעון הרישוי מכוח פריט זה כדלקמן:

            "קניון - קניון הכולל 10 בתי עסק לפחות או ששטחו הכולל 1,000 מ"ר לפחות; לענין זה, 'בתי עסק' - למעט משרדים".

נטען על ידי הנאשמים כי המבנה המסחרי שבניהולם אינו יכול להכלל בהגדרת קניון משום שההגדרה דלעיל אינה מגדירה את משמעותו של מונח זה, כשבנוסף, המאשימה, לא טרחה לבאר ולפרש מדוע נקבה בשם קניון למבנה המסחרי דנן, וכתב האישום נמצא פגום וחסר עד כדי בטלותו (ראה סעיף 2 לבקשה, וסיכום הטענה שם בסעיף 2.7).

3.         טענה זהה הועלתה על ידי הנאשמים בדיון שהתקיים ביום 5.7.12, שם נטען :

"אבקש לזכות על הסף. אין הגדרה לקניון, חברתי לא פרטה בכתב האישום מדוע מדובר בקניון. לאחר שלב ההקראה בודאי שנתנגד לתיקון כתב האישום".

            הטענה דלעיל נדונה והוכרעה בהחלטה בכתב מיום  16.10.12 שם נקבע:

"בשים לב לאמור לעיל אני סבורה כי יש לקרוא את כתב האישום כמייחס לנאשמים את ניהולו של עסק של קניון כהגדרתו בפריט 6.8, קרי: עסק העונה על המאפיינים הכלולים שם...

יכול ולנאשמים שמורה הטענה כי חרף מילוי יסודות פריט 6.8 אין מקום להרשעתם בביצוע העבירה המיוחסת להם בטענה כי המרכז המסחרי נושא הדיון חסר מאפיין הכרחי לצורך סווגו של המקום כקניון על פי פרשנותו המילולית, התכליתית, המילונית או כל פרשנות אחרת שיבקשו להציג. טענה זאת היא טענה מעורבת של עובדה ושל דין שאין מקומה בשלב זה של ההליך.

בהמשך לאמור בהחלטה מיום 5.7.12 יתקיים איפוא המשך דיון ההקראה במועד שנקבע לכך, ביום 21.10.12".

            הטיעון החדש היחיד שהועלה הינו כי בפועל מספר החנויות המופעלות במרכז המסחרי קטן מזה הקבוע בהגדרת קניון.  הטענה הועלתה ללא ביסוס עובדתי, תוך שהטוען מציין כי "בדיקה פשוטה בספרי העיריה תגלה..." (שם בסעיף 2.4). למותר לציין כי תוכנם של ספרי העיריה אינו חלק מהידיעה השיפוטית של בית המשפט, והעובדה שהנאשם 4 ציין זאת באחד הדיונים המקדמיים, שלא במסגרת עדות (סעיף 2.4 לבקשה) גם היא  אינה הופכת את דבריו לממצא שבעובדה.

4.         בית משפט זה אינו ערכאת ערעור על החלטותיו ולא היה מקום להעלות טענה זהה לזאת שנדונה והוכרעה פעם נוספת, בצרוף של אותן אסמכתאות (שאינן מבססות טענה לבטלות הפריט, כי אם לפרשנות מצמצמת שלו בתחומי הספק שנמצא בנסיבות שנדונו שם), תוך הטרדה שלא לצורך של המאשימה ובית המשפט כאחד.

5.         העילה הנטענת הנוספת לבטלות כתב האישום נעוצה בטענה כי "בתי המשפט השונים מסלקים על הסף כתבי אישום בהם נתקלים הנאשמים בחסם (שאינו בשליטתם) בפני מימוש הדרישה החוקית המוטלת עליהם" (סעיף 3.3 לבקשה).

"טענה זאת שבדין נסמכת על הטענה העובדתית כי: "החסם היחיד העומד בפני הוצאת רשיון עסק, היא חריגה בבניה שביצע עסק הסופרמרקט הנמצא במבנה המסחרי דנן בבעלות פרטית (שלמבקשים אין כל קשר אליה)." (סעיף 3.2).

הטוען מכנה את אותה טענה שבעובדה טענה שאין עוררין עליה ומפנה לפרק ה"פן העובדתי" של הבקשה. אולם, הדין עם המשיבה כי דבר מסקירת הדיונים שהתקיימו בתיק, המתואר בפרק העובדתי אין בו לתמוך בטענה שבעובדה שביסוד טיעונם של המבקשים.

בסעיף 1.7 נטען כי בדיון מיום 10.2.13 "בהליך חריג ונדיר, הסכים ב"כ המבקשים למתן עדות מפורטת בענין מפיו של מר יצחק אסיאס, הוא הנאשם 4 ומנהלה של הנאשמת מס' 1". ועם כל הכבוד לא מני ולא מקצתי. כפי שעולה מפרוטוקול הדיון הנאשם 4 לא הוזהר כי עליו לאמר את האמת ולא נחקר בחקירה נגדית על דבריו, ואין דבריו בבחינת עדות, כי אם דברים שנאמרו במהלך דיון מקדמי, אגב ניסיון להבהיר את המחלוקות שבין הצדדים והאפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם. בית המשפט אינו חוקר את שיקוליו של פרקליט בניהולו של הליך, אך מצאתי לנכון להבהיר כי אם במטבע הלשון "הסכים" יש רמז כלשהו לכך שהנאשם 4 התבקש למסור את הדברים שבחר לומר באותו דיון ולא עשה כן מיוזמתו, לא כך היה.

בה במידה אין בציטוט הארוך והמייגע של חילופי הדברים בדיונים המקדמיים שהתקיימו כל אחיזה לטענה כי המאשימה קיבלה את עמדת הנאשמים בטענה העובדתית נשוא הדיון אם בכך הכוונה ש"אין עוררין" על העובדות שבבסיס הטענה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>